מהו מדרש ואיך קוראים אותו: מבוא ידידותי לספרות חז״ל

רבים מאיתנו מכירים סיפורים על אברהם ששובר את הפסלים בחנות של אביו תרח, או על משה התינוק שבחר בגחל במקום בזהב והניח אותו על לשונו. מה שפחות ידוע הוא שהסיפורים האלה אינם מופיעים בתנ״ך כלל. הם באים מהמדרש, ספרות עשירה ומרתקת שנוצרה בידי חכמי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד ואחריה. המדרש הוא אחת היצירות התרבותיות החשובות של העם היהודי, והוא ממשיך להשפיע על הספרות, על האמנות ועל הדרך שבה אנחנו קוראים את התנ״ך עד היום.

מה המשמעות של המילה מדרש

השורש ד-ר-ש פירושו לחפש, לחקור, לתבוע. כבר בתנ״ך מופיע הביטוי לדרוש את ה׳, במובן של חיפוש ובקשה. המדרש, אם כן, הוא חיפוש אחר משמעות בתוך הטקסט המקראי. חז״ל האמינו שבכל מילה, בכל אות ואפילו בכל ריווח בתורה טמונה משמעות, ותפקידו של הדרשן הוא לחשוף אותה.

נקודת המוצא של המדרש היא לרוב קושי בטקסט. פסוק שנראה מיותר, מילה חריגה, סתירה בין שני סיפורים או פער בעלילה, כל אלה הם הזמנה לדרשה. למשל, התורה מספרת שקין אמר אל הבל אחיו, אבל לא מפרטת מה אמר. המדרש ממלא את החלל הזה בכמה גרסאות שונות של ויכוח בין האחים, שכל אחת מהן מלמדת משהו אחר על שורשי האלימות.

מדרש הלכה ומדרש אגדה

נהוג לחלק את ספרות המדרש לשני סוגים עיקריים. מדרש הלכה עוסק בגזירת חוקים ודינים מתוך פסוקי התורה. ספרים כמו המכילתא, הספרא והספרי מתמקדים בעיקר בחומשים שמות, ויקרא, במדבר ודברים, ומסבירים כיצד נלמדת כל הלכה מתוך הכתוב.

מדרש אגדה, לעומת זאת, עוסק בסיפורים, ברעיונות, באמונות ובמוסר. הקובץ המפורסם ביותר הוא מדרש רבה, אוסף של מדרשים על חמשת חומשי התורה וחמש המגילות. לצדו קיימים קבצים רבים נוספים כמו מדרש תנחומא, פסיקתא דרב כהנא ופרקי דרבי אליעזר. רוב הסיפורים שמגיעים לגני הילדים ולספרי הילדים מקורם במדרשי האגדה.

הכלים של הדרשן

המדרש משתמש במגוון טכניקות. אחת הנפוצות היא המשל: הדרשן מסביר רעיון מופשט באמצעות סיפור על מלך ובניו, על בעל בית ופועליו או על רועה וצאנו. המשלים האלה מוכרים מאוד, והם יוצרים דימוי חי ומוחשי של היחסים בין האל לבני האדם.

טכניקה אחרת היא משחק מילים. הדרשנים אהבו לקרוא מילה בתנ״ך כאילו נכתבה אחרת, לפרק אותה לחלקים או לקשר אותה למילה דומה בצליל. טכניקה שלישית היא חיבור בין פסוקים רחוקים, למשל פסוק מספר תהלים שמפרש פסוק מספר בראשית. במדרשים רבים הדרשה נפתחת בפסוק מן הכתובים ומגיעה, אחרי מסלול מפותל, אל הפסוק של פרשת השבוע.

ריבוי קולות

אחד המאפיינים המרתקים של המדרש הוא שאין בו קול אחד. לעיתים קרובות מופיעות זו לצד זו כמה דרשות שונות על אותו פסוק, ולא פעם הן סותרות זו את זו. הביטוי דבר אחר, שחוזר שוב ושוב בקובצי המדרש, מזמין את הקורא לשקול אפשרויות שונות ולא להסתפק בפירוש אחד.

הריבוי הזה הוא לא חולשה אלא עיקרון. חז״ל ראו בתורה טקסט שיש לו שבעים פנים, כלומר אינספור דרכי פרשנות לגיטימיות. המדרש מלמד שהשאלה חשובה לא פחות מהתשובה, ושאפשר לחיות עם אי הסכמה מבלי לבטל את הצד השני.

המדרש בתרבות הישראלית

המדרש לא נשאר בבית המדרש. סופרים ומשוררים עבריים, מביאליק ועד עמוס עוז, שאבו ממנו השראה רבה. ביאליק ורבניצקי אף ערכו את ספר האגדה, שאסף מבחר מסיפורי חז״ל ותרגם את הארמית לעברית נגישה. הספר הזה הפך לאחד מספרי היסוד של התרבות העברית החדשה ועדיין נמצא בספריות רבות.

כיום יש גם מגמה של מדרש חדש, יצירה עכשווית שמשתמשת בכלים של המדרש כדי לקרוא את התנ״ך מנקודות מבט חדשות, למשל מנקודת המבט של דמויות נשיות שהטקסט המקורי השאיר בצל. אמנים, מחזאים ומורים רבים עושים שימוש בשיטה הזאת בכיתות ובסדנאות.

מי כתב את המדרשים ומתי

המדרש אינו ספר של מחבר אחד. הוא מתעד דרשות שנאמרו בבתי כנסת ובבתי מדרש בארץ ישראל ובבבל לאורך מאות שנים, החל מתקופת התנאים במאות הראשונה והשנייה לספירה, ועד ימי הביניים המוקדמים. רבות מהדרשות נאמרו בעל פה בפני קהל רחב בשבתות ובחגים, ורק מאוחר יותר נערכו ונכתבו בקבצים. משום כך יש במדרש ממד של עממיות: הדרשן פנה לאנשים פשוטים, ורצה לרתק אותם בסיפור טוב ובמשל ברור.

השפה של המדרשים משקפת את התקופה ואת המקום. מדרשים מארץ ישראל כתובים בעברית של חז״ל ובארמית גלילית, ומשולבות בהם מילים יווניות ולטיניות רבות, עדות למפגש התרבותי עם העולם ההלניסטי והרומי. מי שקורא אותם בעיון מגלה מידע מרתק על חיי היום יום של התקופה: שווקים, בתי מרחץ, משפטים, מסעות וחגיגות. במובן הזה, המדרש הוא לא רק ספרות דתית אלא גם חלון היסטורי אל עולם שנעלם, עולם שבו נוצרו רבים מהמנהגים שאנחנו מקיימים עד היום.

איך מתחילים לקרוא

מי שרוצה להיכנס לעולם המדרש יכול לעשות זאת בהדרגה. כמה הצעות:

• להתחיל בספר האגדה, שמסודר לפי נושאים וכתוב בעברית קלה יחסית
• לבחור פרשת שבוע ולחפש את המדרשים עליה במדרש רבה
• לשאול על כל מדרש איזה קושי בפסוק הוא מנסה לפתור
• ללמוד עם חבר או בקבוצה, כי המדרש מזמין דיון

המדרש הוא שער לעולם שבו הטקסט חי, נושם ומשתנה עם כל קורא. מי שנכנס אליו מגלה שהתנ״ך הוא לא רק ספר עתיק, אלא שיחה מתמשכת שכל אחד מאיתנו מוזמן להצטרף אליה.