איך עובדת שיטת הבחירות בישראל: אחוז החסימה, הסכמי עודפים וחלוקת המנדטים

ביום הבחירות לכנסת מיליוני ישראלים ניגשים לקלפי, מכניסים פתק למעטפה ומשלשלים אותה לתיבה. אבל מה קורה לקול הזה אחר כך? איך הופכים מיליוני פתקים ל־120 חברי כנסת, למה מפלגה שקיבלה עשרות אלפי קולות עלולה להישאר מחוץ לכנסת, ומה בדיוק עושים הסכמי העודפים שעליהם מדברים בכל מערכת בחירות? שיטת הבחירות בישראל נחשבת פשוטה יחסית בהשוואה עולמית, אבל יש בה כמה פרטים שכדאי להכיר. במאמר הזה ננסה להסביר אותם באופן עובדתי וניטרלי.

בחירות ארציות, יחסיות ורשימות

ישראל משתמשת בשיטת בחירות יחסית ארצית. המשמעות היא שכל המדינה נחשבת לאזור בחירה אחד, ובוחרים במפלגה ולא במועמד מסוים. כל מפלגה, או רשימה, מגישה לפני הבחירות רשימה מדורגת של מועמדים. מספר המנדטים שכל רשימה מקבלת נקבע לפי חלקה היחסי מתוך הקולות הכשרים, והמנדטים מחולקים למועמדים לפי הסדר ברשימה.

לשיטה הזאת יש יתרונות: היא משקפת באופן קרוב את התפלגות הדעות בציבור ומאפשרת ייצוג למגוון רחב של קבוצות. יש לה גם חסרונות שעליהם מתנהל דיון ציבורי ארוך שנים: ריבוי מפלגות, קושי בהרכבת קואליציות יציבות והיעדר קשר ישיר בין נבחר לבין אזור גיאוגרפי מסוים. הצעות לשינוי השיטה עולות מדי פעם, ותומכיהן ומתנגדיהן מציגים טיעונים שונים.

מי רשאי להצביע ואיך

כל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 ביום הבחירות ושמו מופיע בפנקס הבוחרים רשאי להצביע. ההצבעה מתקיימת בקלפי שאליה שויך הבוחר, לפי כתובת המגורים הרשומה. ככלל, אין בישראל הצבעה בדואר לאזרחים השוהים בחו״ל, למעט חריגים מוגדרים כמו שליחי מדינה. חיילים, אסירים, מאושפזים ובעלי תפקידים מסוימים מצביעים בקלפיות מיוחדות, וקולותיהם נספרים בנפרד ומצטרפים לספירה הכללית.

בתוך תא ההצבעה הבוחר בוחר פתק עם האותיות של הרשימה שבה הוא תומך, מכניס אותו למעטפה ומשלשל לקלפי. מעטפה עם יותר מפתק אחד של רשימות שונות, או פתק שיש עליו סימנים, עלולה להיפסל. כדאי לבדוק מראש את פרטי הקלפי ואת ההנחיות של ועדת הבחירות המרכזית.

אחוז החסימה

אחד המרכיבים החשובים בשיטה הוא אחוז החסימה. רק רשימה שקיבלה לפחות שיעור מסוים מהקולות הכשרים, כיום שלושה ורבע אחוזים, משתתפת בחלוקת המנדטים. רשימה שלא עברה את הרף לא מקבלת אף מנדט, והקולות שקיבלה אינם מתורגמים לייצוג.

אחוז החסימה הועלה בהדרגה לאורך השנים, מאחוז אחד בעבר לשיעור הנוכחי. המטרה המוצהרת הייתה לצמצם את מספר המפלגות הקטנות בכנסת. בפועל, אחוז חסימה של שלושה ורבע אחוזים פירושו שרשימה שעוברת אותו מקבלת לרוב ארבעה מנדטים לפחות, ולכן קל לראות בסקרים רשימות שמופיעות עם ארבעה מנדטים או בכלל לא.

איך מחלקים את המנדטים

אחרי שנספרים כל הקולות ונקבעות הרשימות שעברו את אחוז החסימה, מחשבים את המודד. מחלקים את סך הקולות הכשרים של הרשימות שעברו את החסימה ב־120, והתוצאה היא מספר הקולות שנדרשים, בקירוב, למנדט אחד. כל רשימה מקבלת מספר מנדטים שלם לפי מספר הפעמים שהמודד נכנס במספר הקולות שלה.

כמעט תמיד נשארים אחרי השלב הזה מנדטים שלא חולקו, כי לכל רשימה יש עודף קולות שאינו מספיק למנדט שלם. את המנדטים העודפים מחלקים בשיטה המכונה בישראל שיטת בדר־עופר, על שם חברי הכנסת שיזמו אותה. בשיטה זו, כל מנדט עודף ניתן לרשימה שבה מספר הקולות למנדט, אם תקבל מנדט נוסף, יהיה הגבוה ביותר. בפועל, השיטה נוטה להעדיף מעט את הרשימות הגדולות.

הסכמי עודפים

כאן נכנסים לתמונה הסכמי העודפים. שתי רשימות רשאיות לחתום לפני הבחירות על הסכם עודפים. בשלב חלוקת המנדטים העודפים, שתי הרשימות נחשבות כרשימה אחת, וכך גדל הסיכוי שהעודפים המשותפים שלהן יספיקו למנדט נוסף. אחרי שנקבע כמה מנדטים מגיעים לצמד, הם מחולקים ביניהן לפי אותו עיקרון.

בדרך כלל, הסכם עודפים יכול להעניק לכל היותר מנדט אחד נוסף לאחת הרשימות. זה נשמע מעט, אבל בכנסת שבה רוב קואליציוני יכול לעמוד על מנדט או שניים, לכל מנדט יש משמעות. לכן נחתמים הסכמי עודפים בכל מערכת בחירות, ולעיתים מעוררים ויכוחים פוליטיים בשאלה מי חותם עם מי.

מנדטים, מושגים ומספרים

כדי לעקוב אחרי סקרים ותוצאות, כדאי להכיר כמה מונחים:

• קולות כשרים: הקולות שנספרו לאחר פסילת מעטפות פסולות
• קולות שהלכו לאיבוד: קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
• מעטפות כפולות: קולות של חיילים וקלפיות מיוחדות שנספרים בסוף
• תוצאות אמת ותוצאות סופיות: התוצאות שמתפרסמות בהדרגה, לעומת התוצאות הרשמיות שמאשרת ועדת הבחירות
• מדגם: הערכה של כלי התקשורת על סמך סקר יציאה מהקלפיות, שאינו תוצאה רשמית

מהקלפי לממשלה

פרסום התוצאות הרשמיות אינו סוף התהליך. אחרי הבחירות נשיא המדינה מתייעץ עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ומטיל על אחד מחבריה את המשימה להרכיב ממשלה. המשימה דורשת להשיג תמיכה של רוב חברי הכנסת, כלומר 61 לפחות, ולכן במרבית המקרים נדרשת קואליציה של כמה מפלגות.

הבנת השיטה מאפשרת לקרוא סקרים ותוצאות בצורה מושכלת יותר, ולהבין מדוע כל קול יכול להשפיע. לפרטים המעשיים על יום הבחירות, על מיקום הקלפי ועל זכויות הבוחר, המקור המוסמך הוא ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.